מונה דיגיטאלי ברמזור הירוק וביטול הרמזור הצהוב 

לכבוד פרופ' יוסי פרשקר

המדען הראשי של משרד התחבורה

א.נ.

הנדון: מונה דיגיטאלי ברמזור הירוק וביטול הרמזור הצהוב

ראשית ברצוני לברך אותך על המינוי החשוב לתפקיד "המדען הראשי של משרד התחבורה".

כאדם שכל חייו סובבים סביב נושא התחבורה, חשוב מאוד שתהיה כתובת אקדמית להעלות רעיונות בנושא תחבורה.

הנושא הכאוב אותו אני רוצה להעלות הוא "חציית צומת באור אדום".

אני פונה אליך במכתב זה כאדם פרטי ולא בתוקף תפקידי.

אין במכתבי זה לגבות אף נהג שאי פעם חצה צומת באדום.

הרזומה שלי בנושא תחבורה:

• קצין בטיחות לתעבורה של אגד באזור הצפון כ-14 שנה. 
• מורה לנהיגה לאוטובוס ורכב פרטי כ-18 שנה.
• מרצה ראשי של חברת אגד בנושא נהיגה נכונה ותקנות התעבורה.
• נהג אוטובוס (בפועל גם בימים אלה) כ-26 שנה.

כקצין בטיחות של נהגי אוטובוס וכנהג אוטובוס, (ואני מרשה לעצמי לדבר גם בשמם של נהגי המשאיות), אחת ההתלבטויות הקשות ביותר שיש לנו על הכביש היא: ההתקרבות לצומת מרומזר כשהאור הירוק דולק, וקבלת ההחלטה לעצור עם התחלף הרמזור לאדום.

לא כל ה-5,840,000 נהגים בשנה טועים:

מנתוני דו"ח משטרת ישראל עולה כי הסיבה העיקרית לתאונות דרכים בשנים 2003-2005 (בין 13%-15%) היא חציית צומת באור אדום. כמו כן עולה מאותם נתונים, שמשטרת ישראל רושמת בשנה קרוב ל- 40,000 דוחות בגין עבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, כאשר רובן המכריע (כ- 38,000) נאכף אוטומטית על ידי מצלמות הרמזור.

כפי שעולה מהנתונים, אותם 40,000 נהגים ש"נתפסו" מהווים רק אחוז מזערי מכלל העבריינים, שהרי מעט מאוד מהרמזורים מצוידים במצלמות (0.8%). חשבון פשוט יגלה שכמות הנהגים העוברים באור אדום בשנה היא כ- 5,840,000.

בשנת 2005 היו במדינת ישראל כ-3,100,000 נהגים, כך שבממוצע כל נהג חצה צומת ברמזור אדום קרוב לפעמיים בשנה (כדי להיות מדויקים 1.88). נגד אותם נהגים העוברים צומת באור אדום בכוונה תחילה קשה מאוד להתמודד. אך רוב הנהגים נקלעים לסיטואציה זו שלא מתוך כוונה תחילה אלא מתכנון נסיעה לקוי, חוסר תשומת לב, חוסר ניסיון וכד'.

המשפט השגור ביותר אצל נהגים שעברו באדום הוא: "פתאום התחלף לי הרמזור לאדום ולא הספקתי לעצור". נכון שאם היה הנהג מתכנן את הנסיעה בצורה נכונה ומגיע לצומת במהירות הנכונה, יתכן שלא היה טועה בשיקול הדעת ולא חוצה את הצומת באדום.

נשאלת השאלה: אם ב-5,840,000 מקרים טעו הנהגים בשיקול הדעת, האם יתכן שהתקן הישראלי של רמזור הוא לא האמצעי הטוב ביותר הנמצא בשוק העולמי, והאם יש בארצות אחרות רמזורים הנותנים לנהג כלים טובים יותר כדי שלא יקלע למצב מסוכן כל כך של מעבר צומת ברמזור אדום.

בניגוד לשאר הסיבות לתאונות דרכים שנגרמות בעיקר עקב התנהגות רשלנית של הנהג או של הולך הרגל, כאן מצטרף גורם הנדסי של הסדר תנועה המווסת את סדר הנסיעה בצומת. יתכן שיש לשפר את האמצעי הזה כדי שהנהג יידע בדיוק מתי יתחלף לו הרמזור לאדום, מה שיאפשר לו לתכנן נכון את מהירות הנסיעה בהתקרבו לצומת.

מהנדסי תנועה רבים יטענו (בצדק), שאם יתאים הנהג את מהירות נסיעתו בהתקרבו לצומת מרומזר, הוא אמור להספיק לעצור לפני שהרמזור התחלף לאדום. אך לצערי העובדות מדברות בעד עצמן: עדיין למעלה מחמישה מיליון נהגים בשנה חוצים צומת באור אדום, ולכן יש לדעתי לעשות מעשה כדי לשנות זאת.

הצעתי : לאמץ את השיטה הקיימת במדינות רבות, (במיוחד במדינות העולם השלישי ששם בקרתי לאחרונה), לבטל את הרמזור הצהוב, ובמקומו להציב מונה שניות בזמן המופע של הרמזור הירוק, כדי לתת לנהג את מירב האינפורמציה מתי יתחלף לו הרמזור לאדום.

אין לי ספק שאמצעי זה ידוע לך, ולמיטב ידיעתי ההצעה הועלתה מספר פעמים באגפי משרד התחבורה, אך נדחתה מסיבות זרות ולא מסיבות בטיחותיות.

כדי להתאים את ההצעה למדינת ישראל ולאופי הנהג הישראלי להלן עוד ארבע רעיונות:

 1. זמן המופע של האור הצהוב הוא כ-3 שניות. מכיוון שאין בכוונת ההצעה לחסוך זמן המתנה בצומת אלא לתת בטיחות רבה יותר, את אותן 3 שניות של מופע הרמזור הצהוב שנחסכו, יש להוסיף להשהיה עד להופעת הרמזור הירוק בצלע הכביש האחר, כך שבעצם נוצר מצב שאין חפיפה של האור צהוב וכולם יעמדו באדום עד הופעת הרמזור הירוק.

 2. את מונה השניות יש להציב רק במופע האור הירוק ולא גם במופע האור האדום כפי שיש בכמה מדינות, וזאת כדי למנוע מהנהג "לגנוב" כמה שניות לפני התחלף האור מאדום לירוק.

3. לבטל את הרמזור הירוק המהבהב. רוב הנהגים לא מודעים לשיטת הרימזור ולא יודעים מתי הרמזור הירוק יהבהב לפני שיתחלף ומתי לא. מצב זה יוצר בלבול וחוסר וודאות, שיכול להימנע אם הצבת מונה השניות במקומו.

 4. את ההצעה יש לגבות באכיפה ובענישה כבדה מאוד (כגון בקנס של 5,000 שקל ושלילה ל-90 יום), שהרי עם הצבת מונה השניות לא יוכל לטעון מי שיחצה את הצומת באדום, (כפי שרבים טוענים היום), ש"פתאום התחלף לו הרמזור".

בשיחות שהיו לי עם נהגי אוטובוס רבים, כולם, ללא יוצא מן הכלל, הביעו את תמיכתם לנושא. חלקם שראו איך זה עובד בחו"ל הביעו השתאות מדוע לא מיישמים את זה גם בארץ.

יש שוני רב מאוד בין עצירת רכב פרטי לפני רמזור לבין עצירת אוטובוס מלא נוסעים או משאית עמוסה. מבלי לפגוע באף אחד, הרי שרוב מקבלי ההחלטות בנושאי תחבורה במדינה לא התנסו בעצירת אוטובוס מלא נוסעים או משאית עמוסה, ואין להם את תחושת המצוקה שיש לנו הנהגים המקצועיים.

אין ספק שאמצעי פשוט זה, ייתן הרגשת נהיגה בטוחה ורגועה, ויקל על הנהגים לקבל את ההחלטה הנכונה האם לעצור או לא בהתקרבם לצמתים מרומזרים.

להמשך שיתוף פעולה!

אשמח לעמוד לרשותך במידה ואדרש.

העתקים: 

שר התחבורה

מנהל גף קציני הבטיחות

 ב.ב.ד

 בכבוד רב

נעם כהן

קצין בטיחות בתעבורה

כתב הסמכה מס' 2414